תסמינים ראשונים של דמנציה. יש מה לעשות כבר מהשלבים הראשונים.

ארבעה גברים מבוגרים יושבים יחד במסגרת פעילות חברתית

אחד הדברים שאני שומעת שוב ושוב ממשפחות שמגיעות אליי הוא המשפט "אם רק היינו שמים לב לתסמינים עוד בהתחלה, אולי היינו יכולים לעזור לו הרבה לפני"

במהלך השנים שלי כקלינאית תקשורת שמלווה אנשים עם דמנציה ובני משפחותיהם, אני יכולה להעיד שהשינויים לא תמיד ברורים בהתחלה. הם קטנים, עדינים, מתגנבים אל תוך היום יום כמעט בלי שנרגיש.

אנשים סביב ההורה מתחילים לשים לב שמשהו אחר. משהו "קצת לא הוא". לרוב יש תחושה שהזמן שכבר עבר יכל היה להיות מנוצל בצורה טובה יותר; לאבחון מוקדם, להתארגנות נכונה ולמתן תמיכה רגשית.

אז מהם התסמינים הראשונים של דמנציה שמומלץ לשים אליהם לב?

שכחה קלה של פרטים יומיומיים

בשלבים הראשונים, לא מדובר באובדן מוחלט של זיכרון, אלא בטעויות קטנות. למשל, ההורה שוכח שמות של אנשים שפגש לאחרונה, מתבלבל בפרטים של שיחה שהייתה לפני שעות אחדות, או מתקשה לזכור היכן הניח את המשקפיים או הארנק.

משפחות מתארות לי סיטואציות כמו:

"הוא התקשר אליי שלוש פעמים באותו יום לשאול מה השעה שאנחנו נפגשים."

ברוב המקרים, זה מתבטא בבלבול רגעי.

חיפוש מילים וקושי בשיחה שוטפת

בתחילת הדרך, ייתכן שתשימו לב שההורה מתקשה למצוא את המילה המדויקת. הוא עוצר באמצע משפט, מחפש מילה מוכרת, או עובר לדבר על משהו אחר.

משהו קטן בשטף הדיבור משתנה. כמטפלת, אני רגילה לשמוע בני משפחה שאומרים:

"זה כאילו הוא מתאמץ הרבה יותר כדי לנהל שיחה פשוטה."

בלבול עדין בזמנים

גם כאן, הסימנים עדינים. בלבול קל בימים (האם היום רביעי או חמישי?) או קושי קל להבין מה קרה אתמול לעומת היום. זה לא חוסר התמצאות מוחלט, אלא תחושת זמן מעט מטושטשת.

ירידה ביוזמה ובהתעניינות

אחד הסימנים שאני רואה שוב ושוב אצל מטופלים הוא ירידה עדינה ברצון ליזום ולהשתתף בפעילויות שאהבו מאוד. תחביבים שפעם ריגשו אותם עכשיו פחות מושכים. יוזמות חברתיות מצטמצמות.

חשוב לדעת שזה לא עצבות או דיכאון מובהק בשלב הזה, אלא יותר נסיגה שקטה.

חזרה עדינה על שאלות או סיפורים

חזרה קלה על שיחות שכבר התקיימו, גם היא מאפיין מוקדם. למשל, לספר שוב על אותה ארוחה מהבוקר, או לשאול שוב מתי הנכדים מגיעים.

בשלבים האלה, החזרתיות אינה אינטנסיבית, אלא מורגשת רק לאנשים שמכירים את ההורה היטב.

למה כל כך חשוב לזהות מוקדם?

ככל שמזהים מוקדם, אפשר להתערב בצורה חכמה יותר:

• להתחיל תהליכים לשמירה על איכות חיים.

• לעבוד על חיזוק תחומי תקשורת, שליפה, זיכרון ותפקוד יומיומי.

• להעניק תמיכה רגשית להורה ולמשפחה כבר מהשלבים הראשונים.

לפעמים, גילוי מוקדם מאפשר להאט את התקדמות התסמינים או לפחות להיערך נכון.

ומה עושים אם מזהים סימנים?

אם משהו מהסימנים האלו נשמע לכם מוכר, אני ממליצה לא לחכות. פנייה לרופא משפחה או נוירולוג תאפשר להעריך את המצב. לעיתים יש צורך גם בהתייעצות עם קלינאי תקשורת, מרפאה בעיסוק או גורמי טיפול נוספים.

באתר שלי תוכלו למצוא מידע נוסף, מאמרים, חוברות תרגול מותאמות, והדרכות שיעזרו לכם להבין טוב יותר איך לתקשר עם ההורה גם בשלבים הראשונים של הדמנציה.

רוצה לעזור להורה שלך לחזק את שליפת המילים? יצרתי חוברת דיגיטאלית מלאה בתרגילים שפתיים (שליפה, גמישות מחשבתית) עבור אנשים עם דמנציה קלה עד בינונית לתרגול עצמאי או בעזרתכם. לחצו כאן לרכישה

לכל שאלה אני כאן,

מור סקוטלסקי אדרי

קלינאית תקשורת לבוגרים ומבוגרים

0544888234